The Right Word

רשות השידור טרם שמעה על המהפך הפוליטי


מאת: מנחם רהט

הימין יכול לנצח בבחירות, אבל השליטה בתקשורת תישאר לעולם בידי השמאל, לעיתים אף ללא מראית עין של איזון

▪ ▪ ▪

האם רשות השידור מאזינה לחדשות שהיא עצמה משדרת?

לפעמים נדמה שברשות השידור, עולם כמנהגו נוהג: כן בחירות, לא בחירות, כן נצחון מובהק של הימין לא נצחון מובהק של הימין: החדשות הללו, שרשות השידור עצמה משדרת, אינן מעניינות את רשות השידור. מצידה, העם יכול לומר את דברו בבחירות, ולגלות דעתו הברורה, שהימין לפחות שווה בכוחו הפוליטי לשמאל (ואף עולה עליו מספרית), אבל היא בשלה, תוך מתן העדפה ברורה לדוברי השמאל.

איך נהנים להיאנח במחנה הלאומי? - הימין יודע לנצח בבחירות אבל לא לשלוט. עובדה היא שגם כשהימין מנצח בבחירות לכנסת, התקשורת עודנה נשלטת בידי השמאל.

מחמת קוצר המצע לא אכנס לכל אותן תוכניות טלוויזיה ורדיו שבהן ניתן ביטוי ברור בעליל לעמדות השמאל. כמו למשל ב"פוליטיקה" שלעיתים אתה מתפלץ להיווכח שמול שלושה אנשי שמאל מציבים רק איש ימין אחד – ולזה הם קוראים איזון. וכך גם בתוכניות אקטואליה רבות אחרות לאורך כל שעות היממה.

אבל הפעם, רשות השידור (שיש מכנים אותה רשעות השידור – ומסתבר שהם יודעים מדוע) התעלתה על עצמה ובימים אלה היא מוציאה לאקרני הטלוויזיה הממלכתית-ציבורית סדרת תוכניות חדשה שבהן מככבים שני אנשי שמאל מובהקים, ללא כל ניסיון ומראית עין של איזון. שני אנשי שמאל מול אפס אנשי ימין. ומדובר בהחלט בתוכנית שמטבע ברייתה עשויה לגלוש לענייני אמונות ודעות, עמדות פוליטיות וכדומה.

תעודת זהות פוליטית ידועה למנחים

המדובר בתוכנית בנושאי משפט שעליה התבשרנו בפרומואים של הערוץ הראשון. הפרומו מגלה לנו, שאת התוכנית (שתשודר כסדרה מתמשכת, על פני שבועות), יובילו שני משפטנים. האחד הוא עורך דין אלדד יניב, עד לא מכבר יועצה המשפטי של מפלגת העבודה ומי שנושא בתדמית של זולל ימין לתיאבון; והשני הוא עורך דין חיליק גוטמן, פעיל ותיק במפלגת העבודה, עם אותה תדמית פחות או יותר.

יש מקום לשים לב לעובדה שהשניים אנשים מוכרים בציבוריות הישראלית ודעותיהם המדיניות-פוליטיות ידועות ומתפרסמות מעל כלי התקשורת. אילו למשל בחרה רשות השידור בשני עורכי דין אנונימיים, שדעותיהם היו עד כה נחלתם הפרטית, ותוך כדי שידור נחשפים כמי שנמנים עם מחנה השמאל – ניחא. תמיד ניתן יהיה לטעון: לא ידענו. טעינו. חשבנו – ושאר התחכמויות נבובות מסוג זה.

אבל הפעם רשות השידור התעלתה על עצמה. היא בחרה במפגיע בשני עורכי דין שתעודת הזהות הפוליטית שלהם ידועה לכל. המעשה השערורייתי הזה של הצבתם – דווקא הם! - בהובלת תוכנית "בלתי תלויה" ללא שום איזון של אנשי ימין, זה ממש לעשות דווקא, או כפי שאומרים צברינו "נא בעין!", לגבי הרוב המכריע של העם הזה.

רשות ללא איזון

המעשה הדווקאי הזה מדהים גם מפני שמקצוע עריכת הדין בישראל הוא, כידוע, כמעט הנפוץ ביותר במדינה, ומספר עורכי הדין במדינה הוא כמעט בלתי מוגבל (בלשון הפלגה כמובן...). אפשר לחשוב בטעות שרשות השידור התקשתה, רחמנא ליצלן, למצוא בקרב כלל עורכי הדין בישראל, שני משפטנים שיאזנו את שני משפטני השמאל ויהוו משקל נגד לאמירה השמאלנית החד-גונית של ה"ה יניב וגוטמן? האם בכלל היא פנתה לאיזשהם גורמים במחנה הלאומי (כמו למשל פורום המשפטנים למען א"י וגופים אחרים) בבקשה שינדבו להם שני עורכי דין מהמחנה הלאומי?

הדעת נותנת שאילו באמת הייתה רשות השידור אמונה עלי כללי האיזון, או לפחות על מראית עין של איזון, הייתה מפקידה את התוכנית בפני שני עורכי דין (בדיוק כפי שקבעה כאשר תכננה את הסדרה המשפטית החדשה – למסור הנחייתה לשני משפטנים), לא לפני שתבטיח לעצמה ולציבור משלמי האגרה, שהבחירה תתנהל ברוח זו: או שיופקדו על התוכנית שני עורכי דין אנונימיים שאיש אינו יודע מהו הצבע הפוליטי שלהם; או שיופקדו שניים מוכרים וידועים (דוגמת ה"ה יניב וגוטמן שזהותם ידועה לכל), אלא שאחד מהם יבוא מחוגי השמאל והשני מחוגי הימין.

מה רע? ולו רק כדי ליצור מראית עין של איזון.

אבל רשות השידור מצפצפת – על תוצאות הבחירות ועל חלוקת הגושים בממשלה (כן, כן, אנחנו יודעים שגם העבודה בממשלה, אבל אין לה שם ייצוג של 100% ואפילו לא של 50%, כפי שניתן לנציגיה הלא רשמיים הסדרה המשפטית החדשה) ועל רבבות הצופים שעדיין נותרו נאמנים לה.

או אולי ייתכן שרשות השידור לא שמעה כלל שבאחרונה התקיימו בחירות בארץ הזו ושיושב-ראש הליכוד נבחר לראשות הממשלה? אם כך, אולי כדאי שנתניהו ושריו, כולל השר יולי אדלשטיין הממונה על חוק רשות השידור, יבהירו לה זאת? הגיע הזמן, נדמה לנו.

כך או כך, ההחלטה השערורייתית שלה בעניין הסדרה המשפטית – עם כל הכבוד (כפי שנוהגים משפטנים למלמל) לה"ה יניב וגוטמן – חייבת בדיקה ושינוי יסודי, ולו רק בשם האיזון הקדוש.

צחוק פוגע


אחד התחומים הכי בעייתיים ביריעה של ביקורת התקשורת היא הסאטירה. במחקר שביצעתי בזמנו כמנכ"ל 'לדעת' לפני כתריסר שנים עקבנו אחרי התוכנית 'החרצופים' בתקופת הבחירות. מתוך קצת יותר מ- 90 קטעים שונים, הרוב המחלט העביר מסר שלילי, פוגעני, מזלזל ובכמה מקרים, כמעט אנטישמי (מלצר חרדי מגיש ראשו הכרות של חילוני) נגד נציגי המחנה הלאומי ושומר המצוות. תוכניות הסאטירה בשנה האחרונה הוסיפו את הקטעים על נעם פדרמן ועל ח"כ יעקב כץ שנדונו בטור זה לאחרונה.

התגובות של האחראים על הפיקוח על השידורים, הציבוריים והמסחריים, הן, בין היתר, מי יכול לשפוט הומור? האם אין הגנה על זכות הביטוי? סאטירה מטבעה מקצינה, מגזימה ופוגעת אומרים לנו ומאחורי הגב, יש תחושה של 'מי אתם בכלל שתפריעו לאנשי הקדמה, החוכמה והצדק?'. זה תחום של יצירה בידורית יגידו. נכון, יש לנו הומוריסטים אבל אצלנו אין השחזה והשפלה מקובלות כתכונות רצויות.

אז מה עושים? יש לכונן מאזן אימה מול הסאטירה. המסוגלים אנו? האם גופי שידור יהיו מוכנים להעלות תוכנית כזו כשבין גיבורינו יהיו למשל גדעון לוי, כרמלה מנשה, עמוס שוקן ואורי אבנרי? האם נהיה רשאים לרדת על דודו טופז, חנן גולדבלט וכיו"ב, או שגם שם אנשי הברנז'ה יהיו מחוץ לתחום הטיפול הסאטירי? גם אז הם יצחקו אחרונים?

ה"ריבוי הטבעי" של נתניהו: עשרות יחידות נבנות בהתנחלויות

אורן אהרוני*

מי אמר שיש בעיית נדל"ן בישראל? הזמן: 12:00 בצהריים. המקום: ההתנחלות שילה. טרקטורים מיישרים את הקרקע לבנייה. סמוך לשם, בהתנחלות עלי, פלסטינים בונים דירות חדשות. בשכונה ליד מיישרים את השטח והכינו תאורה ותשתית למבנים חדשים. כמה רחובות ליד יש דירות ריקות לגמרי, נטושות.

"אין לנו כוונה לבנות יישובים חדשים, אבל יש צורך לאפשר לתושבים לחיות חיים נורמלים", אמר השבוע ראש הממשלה בנימין נתניהו בנאומו המדיני באוניברסיטת בר אילן. אלא שהגידול הטבעי שמחייב בנייה בהתנחלויות, עליו מדבר נתניהו, אינו מסתדר עם הדירות הריקות שמצאנו.

האם הדירות הן לבנים הממשיכים? לריבוי הטבעי? כנראה שלא. רק לפני שלושה שבועות דנו בהתנחלות עלי בהקמת 10 קראווילות לקראת הקיץ, ורק אחר כך חשבו בעצם על האוכלוסייה שאמורה להגיע לגור בהן.

תנופת הבנייה קיימת בתקופה האחרונה בכל ההתנחלויות ברחבי יהודה ושומרון: בשילה, בנחליאל, בכוכב יעקב וגם בעלי, שם מצד אחד יש קראוונים ריקים, ומצד שני מיישרים את השטח. כנראה שגם בעלי מחפשים את הריבוי הטבעי.

"הצריף של אובמה"

בעיתון המקומי של עלי דווח על משפחות עולים שהגיעו להתנחלות כדי להתעניין בבתים להשכרה, אך בסופו של דבר החליטו להתיישב בכוכב יעקב הסמוכה. בסיום הידיעה הביעו תקווה שמשפחות אחרות יגיעו להתיישב ביישוב.

בכוכב יעקב לא נראה שיש מחסור ביחידות דיור. מאז נאום אובמה הקימו צריף על גבעה נטושה בכניסה להתנחלות ונתנו לו שם: "הצריף של אובמה". אך לא כל העולים זוכים ליחס כזה: את העולים החדשים שיכנו בתוך היישוב, שם יש מקום גם לעולים החדשים וגם לריבוי הטבעי.

בתגובה לתמונות הבתים שצולמו בעלי, ח"כ הכנסת אופיר פינס קורא לעבודה לעזוב מיד את הקואליציה. ביישוב עלי אומרים בתגובה שמדובר בבתים בשיפוץ אשר מיועדים לדור שני.

הסרט

*
orenA@news2.co.il

מעל לרשימתו של דוד גרוסמן היום בעיתון לאנשים-שחושבים-שהם-אנשים-חושבים התנוססה קריקטורה זו של ערן וולקובסקי:

זאת הסתה אנטישמית-נאצית שכאילו ממשלת נתניהו היא כמו משטרו של היטלר ימ"ש שנועד להיות דאס דריטס רייך, "הרייך השלישי" של 1000 שנים.

דווקא בפיו של הליברל-הדמוקרט ח"כ בני בגין הוא שם האזכור בכך שאחרי הנאום של נתניהו נשארו 962 ימים (במקום שנים).

נזכיר לכם שבעבר, וולקובסקי צייר את אביגדו ליברמן כמו כלב כשנתניהו מחזיק את הרצועה.

ואם אתם חשובים ש'טיפלתי' באיור, הנה היא עם הלוגו של הארץ וראשית רשימתו של גרוסמן:

בושה.